ביאור:בראשית ל לח
בראשית ל לח: "וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל לח.
וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת
[עריכה]היתה דעה, שייתכן שמקורה בסיפור הזה, שכאשר נקבה בהריון רואה מראה מסוים זה משפיע על הוולד.
במקרה הזה, יעקב התכוון ליצור את הרושם שהמקלות מעצי "לִבְנֶה לַח וְלוזּ וְעֶרְמוֹן" (ביאור:בראשית ל לז), המפוצלים לפסים בצבע לבן וחום, גרמו לכבשות ולעיזים ללדת ולדות בצבע המקלות.
ניתן להבין:
- שאין קשר בין ראיית עצם מסוים לצבע הוולד. אולם נשים נטו להסביר ולדות שלא דמו לאביהם בכל מיני תירוצים, עד שהגיעו ללידת בתולה.
- המשפט לא טוען בפירוש שהמראה השפיע על צבע הוולדות.
- אלוהים עשה נס, וזה היה הסבר עממי בשביל האנשים.
- יעקב עשה יותר מזה. הוא הפרה את האילים החומים עם הכבשות הלבנות, וכל עניין המקלות היה רק לוודא מתי זמן הייחום של הנקבות.
- ייתכן שיעקב העדיף שהוולדות יהיו נקבות, והוא הביא את הזכרים לנקבות בזמן המתאים לפני הביוץ כדי לשפר את הסיכויים שהזרע הנקבי יגיע לביצה ויפרה אותה.[1]
- ^ ראו Shettles Method, למרות שיש דעות שהשיטה לא עובדת.